בין כל ספרות הערפדים העכשווית, מסתתרת פנינה קטנה של סופרת בשם רובין מקינלי. רובין מקינלי כתבה כמה מספרי הפנטזיה האהובים עלי ביותר בכל הזמנים: The Blue Sword,The Hero and the Crown, Beauty. היא מזכירה קצת את פטרישיה מקיליפ (עוד סופרת שהייתי שמחה לקחת לאי בודד) בכך שהיא מרבה להתכתב עם מיתוסים קלטים ואגדות יידועות.
סאנשיין, הוא ספר קצת חריג בין יתר הספרים שלה. הוא דומה יותר לבאפי ולסדרת True Blood. סאנשיין הוא כינויה של ריי, בחורה רגילה כביכול שעובדת בבית הקפה של הוריה כאופה. יש לה חבר קבוע ודירה שכורה ונדמה שהיא מרוצה מחייה כפי שהם ושהכל מתנהל על מי מנוחות. עד שסאנשיין נחטפת על ידי ערפדים.
בשבי היא פוגשת את קונסטנטין הערפד, כשלמעשה היא נחטפה כדי לשמש לו מזון. קונסטנטין מסרב לשתות את דמה על אף היותו מורעב וחלש מהחשיפה לאור יום ומהלחשים שכובלים אותו, הם מתחילים לדבר ולהכיר זה את זה. ומערכת היחסים ביניהם שמסתעפת עוד יותר כאשר סאנשיין מחלצת את שניהם מהשבי תוך שימוש בכוחות כישוף שהיו רדומים עד עתה.
זהו ספר עדין ויפהפה, שלטעמי עולה בהרבה על סדרת דמדומים. סאנשיין היא דמות יותר מורכבת, מעניינת ומשמשת מודל נשי הרבה יותר חיובי מבחינה פמיניסטית לעומת בלה מ"דמדומים". בניגוד לבלה היא לא נכנסת ביודעין למצבים מסוכנים כדי שאיזה ערפד חתיך יבוא להציל אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה