אני לחלוטין מאוהבת באלבום של האנטלרס, בעיקר בשיר קטרינג. זהו אלבום קונספט שיש איזשהו חוט עלילתי שמקשר בין השירים. השירים מאוד אקוסטיים מינוריים ואלגאיים. זה לא מפתיע בהתחשב ששם האלבום הוא הוספיס, ויש בו שיר למשל שנקרא "שבעה" והכוונה למנהג האבלות היהודי ולא למספר. האלבום מספר על בחור שמאוהב בבחורה החולה במחלה סופנית
.ועוסק בקשת של רגשות כמו רגשות אשם,ייאוש וחוסר אונים
הלהקה היא בעיקר פיטר סילברמן הסולן והגטריסט ומי שחיבר את רוב השירים בביתו. כמו האלבום של בון איבר, האלבום נכתב אחר תקופה של הסתגרות והתבודדות. השמועה אומרת שהאלבום נכתב בעקבות פרדה מחברת ילדות שאותה ליווה לאורך תקופה מאוד קשה שבה היא היתה גם מאושפזת בבתי חולים, ושבסופו של דבר היא עזבה אותו לטובת בחור אחר.
Two לצערי אין קליפ לשיר האהוב עליי מהאלבום, אז בחרתי דווקא בשיר אחר:
http://www.youtube.com/watch?v=ZsXKa97J6pM&feature=related
אבל למי שרוצה לשמוע את קטרינג הנה הלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=XvxBhzBHMUM&feature=related
להן אגב מילות השיר:
I wish that I had known in that first minute we met,
The unpayable debt that I owed you.
Because you'd been abused by that bone that refused you,
And you hired me to make up for that.
Walking in that room when you had tubes in your arms,
Those singing morphine alarms out of tune
Kept you sleeping and even, and I didn't believe them
When they called you a hurricane thunderclap.
When I was checking vitals I suggested a smile.
You didn't talk for awhile, you were freezing.
You said you hated my tone, it made you feel so alone,
And so you told me I ought to be leaving.
But something kept me standing by that hospital bed,
I should have quit but instead I took care of you.
You made me sleep and uneven, and I didn't believe them
When they told me that there was no saving you.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה