Man From Nowhere

אחד הסרטים המדליקים ביותר יצא לי לראות מזה זמן רב.
הסרט מזכיר בעלילה קצת את ליאון. ילדה שמתחברת לגבר מסתורי שגר לידה. אמה של הילדה עובדת במועדון לילה ומסתבכת מעל לראשה בגנבת סמים. אנשי העולם התחתון לא מאחרים למצוא אותה, ובמהלך הנקמה הם חוטפים את הילדה ומסבכים את הבחור שלנו עם שלטונות החוק.

מה שהם לא יודעים הוא שהבחור התמים לכאורה הוא בעצם מכונת הרג קטלנית, ושהוא יעשה הכול להחזיר את הילדה.

Naked Kitchen

הסרט, ששמו המקורי אגב הוא Kitchen, עוסק במנאג' א' טרואה של שני גברים ואישה. הסרט מתחיל עם זוג שחוגג שנת נישואים ראשונה, הבחור עוזב את העבודה כדי להגשים את חלומו להיות טבח. לאשה יש חנות שמשיות שנדמה לי שהיא עצמה מאיירת. היא מעוניינת בתערוכה של כלי חרס ומתגנבת פנימה למוזיאון סגור ושם היא פוגשת בחור צעיר ונאה שמצלם אותה. הם מתחבאים יחד מאחת העובדות בגלריה והקרבה ואור השמש גורמים להם לאבד את הראש ולממש את התשוקה ביניהם. באותו הערב האישה חוזרת לביתה רק כדי לגלות שהזר מהמוזיאון הוא השף הצרפתי שיעזור לבעלה לפתוח את המסעדה, ושבעתיד הקרוב הוא עתיד לגור עימם.

מדובר בסרט מסוגנן מאוד מבוים בצורה יפהפייה, אבל מאוד מינורי. יש מעט מאוד רגש ורומנטיקה בסרט, והאווירה בו מאוד מתוקה ונאיבית למרות הנושא. הסרט לדעתי מיועד פשוט לבחורות שאוהבות דברים יפים, ואני לא מדברת על השחקן ג'ו ג'י הון, שמשחק את הזר במוזיאון, אלא על הבגדים בסגנון הוינטאג', הרהיטים, כלי ההגשה מחרסינה, ובכלל כל העיצוב של הסרט, התאורה, תמונות הסטיל שהדמויות מצלמות, האוכל שהן מבשלות. הכל מוקפד עד הפרט האחרון. אפילו הרקע של הכתוביות בסוף, הסכו"ם שמאויר כטבעות העץ בשולחן האוכל. בקצור לכול מי שאוהבת לעיין במגזינים כמו Marie Claire Idées.

Shadows in the palace

זהו סרט ראשון של במאית מאוד מבטיחה, שעוסק בחיי הנשים בארמון בתקופת הג'וסון. מדובר בנשים שכולן כביכול "נשואות" למלך. אסור להן לשכב עם גבר שאיננו המלך, וכל בחורה שתיתפס תוצא להרוג מיד. בינתיים הן מתחזקות את הארמון ומבצעות את כל המלאכות.

הסיפור מתחיל כשהמשרתת הנאמנה של פילגש המלך נמצאת מתה. הפילגש זה עתה ילדה בן זכר, שכנראה יהפוך ליורש של המלך כיוון שהמלכה האם לא ילדה בן עד כה. הפילגש חוששת שברגע שהילד שלה יוכרז כיורש היא תהפוך מיותרת, ואולי גם תומת. בינתיים הרופאה שמצאה את הגופה מתחילה לחקור את המות, למרות שנראה שמדובר בהתאבדות, היא חושדת שהבחורה בעצם נרצחה. גורמים שונים מנסים להשתיק את החקירה, אבל היא מסרבת לחדול. מה גם שעל גופתה של המשרתת נמצאו סימנים שהיא ילדה ילד זה מכבר.

הסרט שמתחיל כסרט מתח תקופתי סטנדרטי, הופך בהדרגה לסרט אימה עם כמה סצנות ברוטליות שקשה לשכוח כמו ב"שבעה צעדים" וסוף מפתיע. הדגש בסרט הוא על האכזריות של השיטה שמשעבדת את הנשים הללו בגוף ובנפש ומדכאת את התשוקות שלהן.

Rough Cut or A Movie Is A Movie

זהו אחד הסרטים הקוריאנים הטובים ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. מדובר בסרט דל תקציב שצולם במשך שישה ימים בלבד, על ידי במאי שזהו סרטו הראשון. ועם זאת מדובר בסרט פנומנלי, הדוק, מפתיע ומקורי. התסריט, נכתב על ידי קים קי דוק, והסרט גם הופק על ידו.

הסרט בעצם מתכתב עם ז'אנר סרטי הגנגסטר הקוריאני ועם היחס בין קולנוע למציאות. במרכזו שני גיבורים, שחקן אלים שאף שחקן לא מוכן לשחק מולו, וגנגסטר שחולם להיות שחקן. הגנגסטר מקבל הצעה מהשחקן לשחק לצידו ומציב כתנאי את הדרישה, שקטעי האקשן והמכות יהיו אמתיים.

הגנגסטר בסרט אגב ניקרא גם-פה שפירושו המילולי הוא "גנגסטר" בקוריאנית, וכוכב הקולנוע ניקרא סו-טא במעין עיוות של המילה האנגלית Star. הם לבושים גם באופן סימבולי כמו Spy vs Spy במאד מגזין. הגנגסטר כולו בשחורים, וכוכב הקולנוע בלבן. אבל זהו השחור הלבן היחיד שיש בסרט.

הסרט מספק בידור טוב, קטעי אקשן אנרגטיים ומרהיבים שבוצעו ברובם על ידי כוכבי הסרט עצמם (קאנג ג'י ואן וסו ג'י סופ המופלאים), וגם לא מעט חומר למחשבה על ההבדל בין שני הגיבורים, שהבימוי המסוגנן מדגיש באמצעות שימוש בהשתקפויות, מסך מפוצל, ולא מעט סימבוליזם. יש כאן עבודת בימוי מאוד מוקפדת ומושקעת שעובדת לטובת האימפקט הרגשי של הסרט ולא נגדו כפי שקורה לפעמים בסרטים מסוגננים יתר על המידה. המטאפורות והסימבוליזם הכבד בסרט הם רק נקודת המוצא, הם בונים ומנתצים את ציפיות הצופה באופן מאוד מתוחכם.

The Chaser

מותחן פסיכולוגי שבמרכזו משחק מוחות בין שוטר לשעבר שהפך לסרסור, ורוצח סידרתי המחסל נערות ליווי. הסרט היה הצלחה מסחרית פנומנלית ב2008 ולדעתי מאוד בצדק. הסרט בנוי כולו על כתפיהם של שני השחקנים הראשיים שעושים עבודה מדהימה, הוא כתוב טוב, ואין בו רגע דל, והוא מצליח לשבור את המסכמות של הז'אנר.

השוטר שמצוי בחובות, דואג למקור פרנסתו לאחר ששתיים מנערות הליווי שלו נעלמו מבלי להותיר עקבות. הוא שולח את השלישית ששוכבת חולה בבית להיפגש עם לקוח. ובדיעבד מגלה ברשומות שמדובר באותו לקוח שהזמין את הנערות הקודמות לפני שנעלמו. השוטר לשעבר חושד שמדובר ברשת שחוטפת נשים, ומנסה להתחקות אחר הלקוח המסתורי.

האבסורד בסרט הוא שזהותו של הרוצח ידועה די מהתחלה והוא אפילו נלכד על ידי המשטרה ומשוחרר לאלתר בהעדר ראיות אף על פי שהוא הודה בפשעיו. הפסיכופת, שמשוחק על ידי הא ג'ונג וו, הוא בחור שנראה על פניו מאוד דהוי ונורמלי, הוא מביע מעט מאוד רגש בסרט והמשחק המאופק דווקא מדגיש את הפן המצמרר שבדמות. אין כאן טובים בסרט, המשטרה מושחתת, התקשורת מעוותת והשוטר לשעבר יותר דואג למקור פרנסתו מאשר לבנות שהוא מסרסר. גם הפוסטר מדגים יפה את טשטוש הגבולות בין הרודף לנרדף. השוטר לשעבר לא הרבה יותר טוב מהפסיכופת, הוא נאלץ לנקוט עמדה בדיאלקט מול הרוצח כמעין תוצאת לוואי של המראה שהרוצח שם בפניה של החברה.

The Guard Post

הסרט שידוע גם בשם GP506 עוסק במוצב שמירה בגבול בין דורם לצפון קוריאה שכל החיילים בו למעט אחד נמצאו מתים בנסיבות מאוד חשודות. הסרט הוא חצי סרט מתח חצי סרט אימה שמנסה לפענח את השתלשלות האירועים שהובילה למותם של החיילים. הסרט עוסק בעיקר בדינמיקה בין החיילים במוצב ובאינסטינקט ההישרדות האנושי.

בתחילת הסרט קבוצה של חוקרים צבאיים מגיעה למוצב, בבוץ ובגשם כדי לגלות בו מרחץ דמים לא ברור. החקירה נחשבת לרגישה במיוחד כיוון שאחד החיילים במוצב היה בן של איש צבא מאוד בכיר. ברור שלא מדובר בהתקפה מבחוץ, והגופות עצמן משום מה מרוטשות לבלי הכר. אחד החיילים נמצא חסר הכרה כשבידו גרזן, וגם יש פיסה מוקלטת בה הוא מודיע שכל אנשי המוצב חייבים למות. על פניו זה נראה מקרה של חייל שאיבד את שפיות דעתו ויצא בהתקפה רצחנית על שאר חיילי המוצב.

הסרט מזכיר קצת את החשוד המידי ואת משחק המחשב Silent hill. יש כאן לא מעט שחקנים שנותנים הופעה מאוד כריזמטית ומחשמלת, והסרט כתוב ובנוי היטב עם לא מעט טוויסטים והפתעות. בקיצור מומלץ מאוד, מותחן פסיכולוגי אפל וחזק.

200 Pound Beauty 미녀는 괴로워

זהו סרט קוריאני קליל ומבדר שהיה שובר קופות ענק במולדתו. הגיבורה האנה היא זמרת עם קול פעמונים הסובלת מעודף משקל ולכן היא מסתפקת בלתת את קולה לכוכבת חתיכה וגמישה, בשם אמי, שאינה מסוגלת לשיר ולו כדי להציל את חייה. יש לה אבא עם דמנציה בבית אבות, וכדי להחזיק את עצמה ואותו היא מתפרנסת גם משיחות סקס. בין המשוחחים מנתח פלסטי שלא מסוגל לגעת באשתו מרוב שהוא ניתח אותה, וזקוק ל"עידוד" טלפוני.

האנה מאוהבת בחשאי במפיק המוזיקלי של אמי, סאנג ג'ון. סאנג ג'ון מתייחס אל האנה בעדינות והתחשבות, ולכן לא ברור לה אם יש לו רגשות כלפיה או לו. חברתה הטובה, זמרת גיבוי במופע, שגם היא סובלת מעודף משקל מטיחה את המציאות בפניה ומזכירה לה שלבחורות שנראות כמוה אין סיכוי. האנה אבל לא מתייאשת עד שאירוע מסוים משנה את דעתה: אמי, הזמרת החתיכה, מחליטה להעמיד את האנה במקומה ושולחת לה שמלת סאטן אדומה וצמודה בשמו של סאנג ג'ון. כששתיהן מופיעות ליום ההולדת של סאנג ג'ון באותה שמלה (שכמובן ניראת נפלא על אמי), סאנג ג'ון מבין שאמי שלפה ציפורניים ולוקח אותה לשיחה. האנה שהלכה לבכות בשרותים, שומעת את השיחה, בה סאנג ג'ון מזכיר לאמי שהיא צריכה להיות אסירת תודה להאנה ולרחם עליה כיוון שהיא אינה יכולה להיות בחזית הבמה.

ליבה של האנה נשבר כשהיא מבינה שסאנג ג'ון רואה בה מושא לרחמים. היא נעלמת לטובת סדרה של ניתוחים פלסטיים שהופכים אותה לבחורה יפה (הבחורה מצד שמאל בפוסטר). ואז חוזרת אל סאנג ג'ון כזמרת צעירה חדשה. השינוי במראה החיצוני של האנה משנה את האופן בו אחרים מתייחסים אליה, וגם את האופן בו היא מתייחסת לאחרים, לחברתה ולאביה למשל.

זהו סרט קומי מוזיקלי, שעושה עבודה מצוינת בלבדר ולרגש את הקהל. הביקורת היחידה שלי עליו הוא שהסצנה האחרונה בסרט מקלקלת קצת את המסרים שהסרט מנסה לשדר ומעודדת בסופו של דבר את הניתוחים הפלסטיים. אגב, התפקיד הזניק שחקנית צעירה ואנונימית, קים א-ג'ונג, למעמד של כוכבת כמעט בין לילה. זהו תפקיד שהוצע להרבה שחקניות מוכרות, שיסרבו לו כנראה משום שלא רצו להיות מזוהות כיפהפיות "פלסטיות". וקים א-ג'ונג המאוד לא מנסה הוכיחה שהיא יכולה לשאת סרט שלם על כתפיה וגם לשיר ממש טוב.

למי שצפה בLikable or Not שימו לב בסצנת המעלית לבחור החלקלק שזורק את חברתה הטובה של האנה.

לחלק הראשון של הסרט, שמתחיל בסצנה מצחיקה מאוד אצל מגלה העתידות:

http://www.youtube.com/watch?v=1lZ0gU3j20k

Speedy scandal or The Scandal Makers

Speedy Scandal היה שובר קופות ענק בקוריאה ובצדק.


הגיבור הוא שדרן רדיו באמצע שנות השלושים לחייו. עם דירת רווקים יפה ונקייה, רמקולים של בנג ואולפסון חליפות ושעונים יוקרתיים וקשרים מתחלפים ולא מחייבים עם נשים. תוכנית הרדיו שלו נהנת מפופולריות הולכת וגוברת בזכות מכתבים של אם חד הורית צעירה שמתלבטת אם לחפש את אבה שלה.
הוא מייעץ לה לחפש את האבא שלא יודע על קיומה או קיומו של הנכד.

אלא שדעתו משתנה כשבחורה צעירה בת 22 מופיעה על מפתן הבית עם ילד בן 6 וטוענת שהיא ביתו- והוא מגלה שהוא האבא שעליו המאזינה דיברה.

כך הם מתחילים לגור יחד כמשפחה. עם הרבה קשיי הסתגלות בהתחלה כיוון שהם מחריבים את עולמו המסודר למופת של הגיבור. כמוכן, יש סכנה שהקריירה שלו תהרס עם יוודע שהם חיים יחד או שהוא אב וסב.

אגב שם הסרט לקוח מהביטוי בסלנג קוריאני שמתייחס ללהביא ילד בגיל צעיר כלקבל דו"ח מהירות.

הסרט כתוב טוב, מבויים נפלא, ומתוזמן היטב מבחינה קומית. יש בו המון בדיחות, שחקנים מצויינים וגם קצת רגש ודרמה.

לטריילר:

http://www.youtube.com/watch?v=K80qjChhgRM&feature=related

לפתיח של הסרט:

http://www.youtube.com/watch?v=dBbzy_didbg&feature=related

Chunhyang

למי שמתעניין בסיפור המקורי של צ'ון היאנג יש את הסרט משנת 2000. הסיפור הרי לקוח משיר עם מסוג "פנסורי" מהמאה ה-18. והסרט בנוי בתוך סיפור מסגרת של מופע פנסורי בו מושר השיר. זוהי מחווה לאמנות קוריאנית עתיקה שהולכת ונעלמת, כמו ה- Bards באירופה.

בסיפור עצמו יש את כל המרכיבים של סיפור רומיאו ויוליה, אהבה אסורה שחוצה קוים מעמדיים, נישואים חשאיים, והחובות למשפחה ולמדינה.

זהו סרט שרובו ממתק ויזואלי, תלבושות מפוארות, שחקנים נאים וצעירים, ויש בו גם הרבה ארוטיקה רכה כשהנשואים הטריים מגלים את תענוגות הגוף לראשונה.