גונג פירושו ארמון בקוריאנית, וזוהי אחת מאותן סדרות מיתולוגיות שזכו לחיבוק ענק מהקהל. הפעם לא מדובר באהבה ממבט ראשון מבחינתי, רק לאחר שקראתי את המנגה או המנוואה במקרה הזה, הצלחתי סוף סוף להתחבר לסדרה.
מדובר בסיפור שהוא מעין הכלאה בין סיפורה של הנסיכה דיאנה לנסיך המדליק מבל אייר. הגיבורה היא בחורה עממית ופשוטה שמגלה יום אחד כי היא מאורסת ליורש העצר המלכותי (מדובר בקוריאה בדיונית שבה עדיין יש מונרכיה), בחור קר והיהיר שמאוהב באחרת. השאלה הגדולה היא האם היא תהפוך לבובת ראווה צייתנית כמצופה ממנה או שהיא תהפוך את הארמון על פיו ותקרב אותו לעם.
אגב כיצד היא יודעת שהוא מאוהב באחרת? הם כמובן לומדים באותו בית הספר והיא שמעה אותו מציע נישואים לחברתו הבלרינה, שסירבה לו במקום מכיוון שיש לה שאיפות לקריירה בינלאומית אותן לא תוכל להגשים בתור נסיכת הכתר.
היא לא ממש ששה להתחתן אתו בנסיבות הנ"ל, אבל היא מרגישה מחויבת להקריב את עצמה כדי להציל את בני משפחתה מחובות כלכליים, ומנושים שמאיימים על חייהם.
כך הם נישאים ברוב פאר והדר, וצ'ה גיונג, הגיבורה שלנו, מגלה שלא פשוט להיות נסיכה. היא צריכה ללמוד מבוקר ועד ערב כללי טקס, הליכות ונימוסים ארכאיים, ועוד מגוון נושאים. אין אף אחד בארמון המעניק לה קירבה או יחס חם, אלא רק מילות ביקורת. לי שין, הנסיך הוא בחור יפה תואר אך מאוד מנוכר שלא לומר נכה רגשית. הוא עצמו שקוע במאבקי התמרדות מול הוריו, שלא מסוגלים להבין אותו, והנישואים נתפסים בעיניו כמו עוד עול על צווארו.
כשבן דודו , לי יול, חוזר לתמונה לאחר גלות ממושכת בחו"ל ענייניים הולכים ומסתבכים. החל מתככים וחשבונות לא סגורים של דור ההורים. האימא של לי יול שואפת להפוך אותו ליורש העצר, ולשם כך היא עושה הכל כדי להשחיר את שמו של לי שין בעיני הציבור ואפילו בעיני הוריו. בעוד שלי יול וצ'ה גיונג מתקרבים כשהיא מסייעת לו להשתלב מחדש בחברה הקוריאנית והוא מסייע לה להשתלב בארמון או לפחות מטה לה שכם או אוזן קשבת.
שוב יש כאן מרובע אהבה מסורתי ששני גורמים חיצוניים מנסים להפריד בין בני הזוג. החברה הבלרינה של הנסיך מתקשה להיפרד ממנו, ואילו לי יול מתאהב בצ'ה גיונג ומנסה לשכנע אותה לברוח עמו. כמובן כל אחד מבני הזוג מקנא לשני, ומכיוון שהם לא מודים אחד בפני השני שהם מחבבים זה את זה אי ההבנה מגיעה לכדי משבר בקנה מידה לאומי, כי בל נשכח שמדובר בדמויות ציבוריות ולא רק אנשים פרטיים.
במקביל החבל של תככי הארמון מתחיל להתהדק סביב צווארו של יורש העצר, עד למצב שעתידו נראה מאוד שחור.
מדובר בסדרה שהיא ממתק לעיניים החל בסטנדרטים של ההפקה, מהתפאורות לתלבושות העשירות, ועד לשחקנים עצמם. תפיק הנסיך והנסיכה נתנו לשחקנים לא מנוסים, אבל שניהם מצליחים לרגש מאוד. היא מאוד חמודה ותוססת והוא מאוד מאופק ועצור אך כובש הרבה רגש שמאיים להתפרץ.
בקיצור מומלץ מאוד גם אם צריך קצת להריץ קדימה בפרקים הראשונים:-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה