יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

Ninkyo Helper


אין דרך יפה להציג את זה, אני פחות מחבבת את הסדרות היפניות. אומנם הרעיונות בדרך כלל יותר רעננים ומקוריים אבל לרוב המשחק מוגזם, הבימוי חסר השראה. רוב הסדרות מצולמות כמו סיטקום עם 2 מצלמות סטטיות וסט שברור שהורכב באולפן. בסדרות הקוריאניות יש לרוב יותר השקעה והן נראות זוהרות יותר.
אבל מידי פעם אני חורגת ממנהגי ועוקבת אחר איזה סדרה יפנית. הפעם יצא לי לראות את הפרק הראשון בסדרה נינקיו הלפר, שבמרכזה איש יאקוזה שנאלץ לעבוד בבית אבות.

הסדרה מתחילה בסצנת אקשן מרהיבה שמתכתבת עם סרטים קוריאנים כמו A Love. אלא שעד מהרה הבועה מתנפצת ואנחנו רואים כיצד נראים באמת חיי היום יום של היאקוזה. הגיבור מנהל עסק של הלוואות בשוק האפור שממוקם ברופונגי, ונראה שהוא בקושי גומר את החודש. להיות יאקוזה היום זו עבודה קשה ומאוד לא זוהרת. הגיבור שלנו לרוב נטפל לחלשים ולקשישים. הוא מציג להם איזה סיפור על בנם או ביתם שגורם להם לפתוח לו את הארנק. גם זקנה שהוא מעביר את הכביש היא בעצם הזדמנות עסקית חדשה.

בקיצור הגיבור שלנו, טצובשה היקויצ'י הוא יותר אנטי גיבור עם מוסר מפוקפק שבעצם עושה מעשים טובים רק אם הם מביאים לו תועלת. כשהבוס הגדול מת בשיבה טובה, עולה בעצם שאלת ירושה וטצובשה מגלה שהוא ועוד 6 יאקוזה אחרים צריכים לעבוד בבית אבות בשטח של כנופיה אויבת כדי להוכיח את עצמם.
במהלך הפרק הראשון מתברר שהסיפור עם היאקוזה הוא אך ורק תרוץ כדי להעלות סוגיות הקשורות לטיפול בזקנים ביפן. כשיש שתי גישות שיעמדו בקונפליקט זו מול זו במהלך הסדרה.

בכול אופן זה היה פרק מרגש, משוחק ומבוים יפה. בכל פרק כנראה יהיה שחקן אורח אחר בתפקיד ה"קשיש המרכזי". וכנראה שכל אחד מחברי היאקוזה האחרים יקבל קצת זמן מסך משלו. יש לי רק תלונה אחת על הליהוק של חברי היאקוזה האחרים. בחורה בת 20 ושני בחורים צעירים שנראים יותר כמו רבע עוף לא נראים מאוד משכנעים כראשי יאקוזה שמתמודדים על תפקיד בכיר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה